לקחת את העתיד שלי, לקחת את חיי, את הימים שלי הסתיימו בקצה הסכין.

ברחם שלך לא היה לי שום סיכוי, החלטת וקבעת את עמדתך.

חשבתי שאתה אוהב אותי, בגלל זה אני כאן, האם עשיתי משהו לא בסדר, האם אני הפחד שלך?
יש לי ידיים, רגליים וידיים לגעת, בהינתן הסיכוי, הייתי כל כך אוהב אותך.

בדופק שלך קפצתי משמחה, לא חשבת עלי כלום, אפילו לא צעצוע.

האהבה שלי בתוכך הייתה חזקה מאוד, לקחת אותי לרופא ועשית לי לא בסדר.

למה אתה שונא אותי, מה עשיתי? האם הייתי גורם לך להישאר בבית ולקלקל לך את הכיף?
בחיים שלך הייתי האור שלך, קיבלת את ההחלטה שלך, זה היה הלילה האחרון שלי.

לא היה לי כוח, לא יכולתי להילחם, לקחתם את תמיכתם וחשבתם שהם צודקים.
הרגשתי שהלהב ננעץ בלבי, ידעת שאמות, כבר מההתחלה.

עשית את הבחירה שלך; הייתה לך את הדרך שלך, חשבת על עצמך ובשביל זה הייתי צריך לשלם.
עכשיו אני חי בממלכת האלוהים, כשאתה צועד על האדמה הזו מתבייש בסיפור שלך.

לא עוד כאבים ולא עוד צער, אבי נתן לי עתיד ומחר מובטח.
אני שלו והוא שלי, הייתי התינוק שלו לפני שהיה זמן.

אם תשוב אראה אותך שוב, תן לו את חייך ותפנה מחטאך.
בבקשה אם תרצה, עשה זאת בשבילי, אתה אמא שלי ותמיד תהיה.

אני זקוק לך אמא בארץ המובטחת הזו, תן את חייך לישו ותדע איפה אני.
בממלכה שלו, כל מה שאני רואה, אמא, את חושבת עלי?